ציפי ליבני כליידי גלובס / נמרוד נוי
2/12/2009
קראתי את הראיון שנערך עם ציפי ליבני בליידי גלובס האחרון. מבחינת הכותב, חגי קראוס, הראיון לא התעלה לגבהים ועסק יותר בעניינים אישיים שאולי יש בהם עניין לציבור אך הם בפירוש לא בעלי עניין ציבורי רב.
ב- 1995 החליטה ציפי ליבני להיכנס לחיים הפוליטיים. הופעותיה בטלביזיה באותם ימים היו משב רוח רענן וזכור לי היטב שהחלפתי על כך מילים עם אשתי. הנה מישהי מן הליכוד מדברת אחרת מבחינת התכנים ומבחינת הסגנון. הרבה יותר שקול ומתון. חיכינו לכך מזה זמן רב. זה עשה על אנשים כמותנו רושם אדיר באותם ימים. אף הדגשנו כי יש בסגנונה של ציפי ליבני משהו מן הניחוח של משרדי עורכי הדין והדיסיפלינה המאוזנת והמדודה הזו. הצבענו עליה כפוטנציאל עתידי להגיע רחוק בפוליטיקה הישראלית. כמו כן זכור לי שעימתנו אותה אל מול לימור ליבנת וסגנונה הליכודניקי הטיפוסי, והגדרנו אותה כאיום הנשי על לימור בליכוד. הנה היא עוקפת אותה בסיבוב. כך ראינו את הדברים.
שני אלמנטים בראיון עם ציפי ליבני מיקדו אליהם את תשומת ליבי המיוחדת. הראשון מתיחס לשימוש החוזר ונשנה שעושה ציפי ליבני ברעיון שתי המדינות לשני העמים וברעיון המדינה היהודית והדמוקרטית. והשני מתיחס לשימוש המיוחד שהיא עושה במושג פוליטיקה. לעניין הראשון התיחסתי במספר רב של מאמרים שכתבתי וטענתי בהם, שבאופן כללי אין בשני דברים אלו די ומספיק כדי להגדיר את קדימה. לא ארחיב כאן שוב בנושא זה. עמדתי זו מגובה בטיעונים והסברים מקצועיים מספיק חזקים ואמינים.
יותר חשוב לי שבמסגרת זו נדסקס קמעה את המושג החשוב כל כך המכונה בפינו פוליטיקה, וננסה להבין טוב יותר מה מובנו אצל ציפי ליבני ומה המשמעויות הנגזרות מאופן הבנתה זו. להלן שלושה ציטוטים מן הראיון עם ציפי ליבני על פוליטיקה: "אני חוששת שאנשים התחילו להשלים עם זה שהתכונה הנדרשת ממנהיג היא שיהיה פוליטיקאי מיומן. אני חושבת שזה מצב עצוב"; "מיומנות פוליטית היא חשובה, אבל אם היא באה על חשבון העמדות והחזון שלך, אז בעיניי התוצאה היא בעייתית"; לא מעניינת אותי הטקטיקה הפוליטית של כל מיני פוליטיקאים. ברמה האישית אני לא מתכוונת להתעסק במי שחותר נגדי". וכותרת הראיון נושאת את הביטוי האולטימטיבי הזה: "לא אוהבת את החיים הפוליטיים".
אי אפשר לקבל התבטאויות שכאלה בשיוויון נפש וככה סתם לעבור עליהם לסדר היום. גלום פה סיפור אדיר. אם פוליטיקה מעוררת בציפי ליבני כזו שאת נפש אז יש לבדוק את הדברים היטב היטב. כך או כך זה נראה על פניו חמור ביותר. אם כל מושג הפוליטיקה של ציפי ליבני עבר רדוקציה גדולה והצטמצם רק למימדיו הבלתי תכליתיים שהם תככים, אינטריגות, אינטרסים אישיים, כוחנות לשמה ומלחמות אגו, אנו אכן בבעיה גדולה. כי לפוליטיקה יש תפקיד נכבד עד מאוד בחיינו הציבוריים, ועל כך הרביתי לכתוב בפירוט רב במאמריי השונים. ומי שעומדת בראש המפלגה הגדולה בישראל ושואפת למנהיגות לאומית חייבת להכיר בכך. זה חמור אם היא מתכחשת לכך וחמור עוד יותר אם היא איננה מבינה את זאת. אני מזהה פה מכשלה גדולה ביותר שיש ללומדה היטב ולתקנה, עוד בטרם ייגרמו נזקים רבים בגינה לציבור כולו ולציפי ליבני עצמה.
מדבריה בראיון בליידי גלובס ומדברים שנאמרו על ידה גם במקומות אחרים וקיבלו חיזוק רב בדרכי התנהלותה, נדמה כי מאחורי כל זה מתקיים לו איזה טריפ אישי ענק של ציפי ליבני המונע ממנה את שיקול הדעת המושכל של הדברים. להציג את הפוליטיקה כדבר בזוי ומאידך לרומם את עצמך במילים כמו מנהיגות, חזון וערכים זה דבר מאוד מסוכן. אין צורך להכביר כאן במילים על מושג המנהיגות בחיינו. ערמות של ספרים ומאמרים נכתבו בתחום זה ברחבי העולם כולו. כאיש מקצוע מתחום הניהול שעוסק גם במנהיגות, עדיין אינני מבחין בערכים איכותיים של מנהיגות בקרבנו בקדימה ובכל המערכת הפוליטית כיום. גם לכך התייחסתי במספר רב של מאמרים חשובים שכתבתי. ואשר לחזון וכאילו ערכים מוטב שלא אגיד כאן מילה. כי לא דובים ולא יער. שניהם מושגים שיש לבחון אותם באופן מושכל והשימוש הנעשה בהם כיום הוא חסר כל משמעות. עד כאן.
